במהלך ההריון מבוצעות בשגרה שלוש סקירות מערכות (סקירה מוקדמת, סקירה מורחבת וסקירה מאוחרת), המבוצעות בטרימסטר הראשון, השני והשלישי בהתאמה. מדובר בבדיקות אולטרסאונד שמטרתן לזהות מומים במערכות הגוף השונות של העובר. בסקירות ניתן לאתר למשל בעיות לב, מוח, כליות, מומים בעמוד השדרה, בגפיים ועוד; כמו כן, בתחילת ההריון מקובל לבצע בדיקת אולטרסאונד למדידת עובי עורף העובר, לצורך אבחון מוקדם של תסמונת דאון ותסמונות אחרות.
סקירה 1
סקירה מוקדמת (שבוע 13-14) בודקת תקינות אברי העובר ובמיוחד מומים המתפתחים בשלבים הראשונים של ההריון.
סקירה 2
סקירה מורחבת (שבוע 18-22) בודקת את כל מערכות העובר, ולמעשה זוהי 'סקירת המערכות המרכזית' בהריון.
סקירה 3
(שבוע 30 ואילך) מטרתה לבחון התפתחות תקינה של העובר ולאתר מומים המתפתחים בשלבי ההריון המאוחרים.
בנוסף, הרופא שעורך את המעקב אחר ההריון מבצע בכל ביקור במהלך ההריון בדיקת אולטרסאונד קצרה, במסגרתה הוא מודד קיום מדדים נורמליים (דופק העובר, היקף בטן, היקף ראש ואורך עצם הירך) ובוחן כי העובר גדל בהתאם למצופה ממנו בשבוע ההריון שבו נערכת הבדיקה.
אבחון ממצאים חשודים כלשהם בבדיקות האולטרסאונד עשוי להוביל את עורך הבדיקה להמליץ ליולדת לפנות לביצוע בדיקות נוספות (ייעוץ גנטי, בחינת הצורך בבדיקת מי שפיר או צ'יפ גנטי, בדיקות אקו לב עובר או MRI עוברי), ובהתאם לתוצאות הבירור הנוסף ניתן להמליץ להורים על המשך ההריון או על הצורך בסיומו חלילה.
פספוס של סמנים ברורים או של מום כלשהו עלול להוביל להולדה בעוולה, ללידה מוקדמת או לנזקים קשים ליילוד.
ראשית, יש לציין כי סקירת המערכות המורחבת, זו המבוצעת בטרימסטר השני, כלולה בסל הבריאות וכל יולדת יכולה לעבור אותה ללא תשלום. את הסקירה המוקדמת ואת הסקירה המאוחרת ניתן לעבור ללא תשלום (או בהשתתפות צנועה) במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים. עם זאת, כדאי לדעת כי הסקירות המבוצעות במסגרת קופות החולים כוללות לעיתים סקירה של פחות איברים ופחות מערכות של העובר מאשר סקירות המבוצעות במסגרת פרטית, ועל הרופא שעורך את המעקב מוטלת חובה להסביר להורים את ההבדלים בין הסקירות המבוצעות במסגרת סל הבריאות והביטוחים המשלימים לבין הסקירות המבוצעות באופן פרטי.
כעיקרון, בדיקות האולטרסאונד המבוצעות לצורך סקירת אברי העובר עשויות לגלות את מרבית המומים העלולים להופיע בעובר, ואי אבחון מום בולט המופיע בסקירה עשוי להוות רשלנות מצידו של עורך הבדיקה.
כעיקרון, בדיקות האולטרסאונד המבוצעות לצורך סקירת אברי העובר עשויות לגלות את מרבית המומים אשר עלולים להופיע בעובר ואי אבחון מום בולט המופיע בסקירה עשוי להוות רשלנות מצידו של הבודק.
ככל שמדובר במכשיר חדיש ומודרני יותר, כך גדל הסיכוי שאותם מומים שקיימים אצל העובר יתגלו.
ככל שמדובר במומחה בעל ותק וניסיון רב יותר (וכמובן גם בעל כישורים מקצועיים משובחים יותר), כך גדל הסיכוי לאבחן מומים בעובר.
ככל שהבדיקה אורכת זמן רב יותר, כך בודק האולטראסונוגרפית יותר אברים ויותר מערכות של העובר, ובייתר תשומת לב.
כאמור, כשהסקירה מבוצעת במכשור מיושן, על ידי אולטרסונוגרפיסט שאינו בעל ותק או כישורים מספקים ובמשך זמן קצר מהדרוש, עלולים להיווצר "פספוסים" של מומים או אנומליות פתולוגיות באברי העובר או במערכות הגוף השונות, פספוסים המגבשים רשלנות מצידו של עורך הבדיקה.
היעדר המלצה על ביצוע בדיקות נוספות (אקו לב עובר, MRI עוברי או קבלת ייעוץ גנטי), כשאלה דרושות לצורך בירור ממצא שאובחן או שפוספס.
ממצא פתולוגי ברור המופיע בסקירה אך מאובחן כתקין, או התעלמות מסימני אזהרה כמו נוזל עודף או חסר.
זוויות בדיקה (חתכים) שגויות או בלתי מדויקות, ביצוע הסקירה במשך זמן קצר מהדרוש, או היעדר בדיקה של איברים חיוניים.
משפטית, אם מוכח שהמום ניתן היה לגילוי בסקירה סבירה אך לא אובחן ולא דווח להורים ו/או לרופא מעקב ההריון, ו/או אם ההורים לא הופנו להמשך בירור, סביר מאוד שיש עילה חזקה לרשלנות. התוצאה: הולדת תינוק עם נכות, פגיעה נפשית להורים ופיצויים גבוהים לטיפול ולשיקום.
אני מזמינה אותך לשיחת ייעוץ אישית ודיסקרטית, כדי לבדוק אם הפספוס בסקירה היה רשלנות שמגיע עליה פיצוי מלא לילד שלך.
