אבחנה רפואית מהירה היא ודאי לא בונוס, היא זכות יסוד. אבחון של רוב המחלות הקשות, מסרטן, מחלות אוטואימוניות, סכרת, יתר לחץ דם ועד אירועים לבביים, הוא לעיתים קרובות מרוץ מורט עצבים נגד השעון. זו יכולה להיות הרופאה בקהילה שמבטלת את התלונות שלכם באמירה ש"זה בטח וירוס", רדיולוג שמפספס ממצא ב-CT או רופא בחדר המיון שמשחרר אתכם הביתה עם התקף לב פעיל. בכל המקרים האלה, המשמעות היא אחת: החמרה בלתי הפיכה של המחלה, פגיעה קשה בסיכויי ההחלמה, ולעיתים, חלילה, מוות מוקדם מהצפוי.
איחור באבחון הוא לא חוסר מזל, הוא תוצאה של מערכת שפשוט לא עשתה את עבודתה כראוי. עם הניסיון שצברתי בתחום הזה לאורך השנים ועשרות תיקים שליוויתי, אני יודע לזהות בדיוק באיזו נקודה הרופא היה צריך לחשוד, איפה המערכת התעלמה מנורות אזהרה בוהקות וכיצד להוכיח שהאיחור הזה הוא לא "טעות אנוש סבירה", אלא רשלנות רפואית שגזלה מכם את הבריאות.
